#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה א: א. מה הם אופני הצירוף לשיעור חלה ומתי יש לנהוג בהם .<br>ב. מה הדין בצירוף כלי והמצות בולטות מהדפנות . ומה בטבלא שאין לה לבזבז . הניח בתוך מפה ובאמצע מגולה . מונחות על טבלא ומכוסה מלמעלה במפה . מונחות בתוך כלי ומכסה מה שבולט עם מפה .<br>ג. האם אפשר לפטור בברכה אחת גם העיסות שעתיד ללוש בהמשך .<br>ד. האם צריך נגיעה בצירוף סל והאם מועיל נגיעת כלים לצירוף .<br> האם לדין מוקף בעי נגיעה פרט . <br>ה . שכח להפריש חלה בעיו""ט כיצד יש לו לנהוג ביו""ט ."	"תשובה א:א. אופני הצירוף: דיבוק העיסות שאם יפרדו יתלשו . צירוף העיסות או המצות בסל או כסוי במפה . כשהעיסות רכות ע""י דיבוק כשהעיסות קשות ע""י צירוף סל או מפה .<br>ב. טבלא שאין לה לבזבז הוא ספק בג""מ . כשהמצות בולטות מדופני הכלי יש להזהר דתלוי בספק הנ""ל . ולענין דיעבד מסתפק הפמ""ג אם מועיל . ודעת הבאה""ל להקל בזה כיון שיש לכלי דפנות ודעת הסמ""ג דמהני לכל מה שמ ינח כנגד איור הכלי . בתוך מפה מהני אפילו שלמעלה קצת מגולה כיון דמן הצדדים מכוסה . מונח בטבלא ומכוסה במפה לפמ""ג לא מהני והבאה""ל נשאר בזה בצ""ע כיון דבסמ""ק משמע דסתם כיסוי מהני ובכלי שיש לו דפנות אלא דהמצות בולטות ודאי נראה להקל .<br> ג. יכול לפטור בברכה אחת כל העיסות שעתיד ללוש אם לא מפסיק בשיחה בינתיים .<br>ד. לענין צירוף סל צריך לקרבם שיגעו זב""ז . ולא מועיל לקרב הכלים בשביל עצם הצירוף דלא עדיף מנגיעת המצות בלא סל דלא מהני . לדין מן המוקף כשיש בעיסות שיעור א""צ נגיעה כל שהן מונחות בחדר אחד ואם הם בתוך כלים פתוחים צריך לקרב הכלים שיגעו זב""ז .<br>ה. כשנזכר ביו""ט , אם חל החיוב כבר מעיו""ט אינו יכול להפריש ביו""ט מהם . ויש לו עצה ללוש עיסה ביו""ט ולהפריש ממנה או בחו""ל דאוכל ומשייר מכל מצה ומצה או מכל עיסה אם ניכרים מצותיה . ואם התחייבו בחלה רק ביו""ט יש אחרונים שמתירים להפריש מהם דהוי כנילוש ביו""ט ואם יו""ט חל בשבת אסור .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנ ז --תסא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ב:א . אלו דרכים נאמרו ללש מצות ביו""ט ע""מ להנצל מאיסור חמץ על החלה שצריך להפריש .<br>ב . מהו ללוש קרוב לשמש , כנגד חלון סגור עם זכוכית . בצל תחת אויר השמים , מדוע נהגו שלא ללוש כנגד החלון הפתוח . מה נקרא יום המעונן ."	"תשובה ב:א. א. יאפה את כלם ואח""כ יקרא שם ב. אם לש וקרא שם יטיל לצונן שלא תחמיץ וכשמתחממים יחליף המים . בחלת חו""ל יפריש ויאפה ויתננה לכהן שטבל לקריו וטוב להזהר שיאכלנה מיד או לכהן פחות מבן ט' שאינו מטמא בקרי . י""א שמותר ללוש פחות משיעור חלה לפטור עצמו מהחיוב והגר""א מפקפק בזה .<br>ב. החו""י יעקב מתיר ללוש קרוב לשמש וכמה אחרונים מחמירים בזה ואין ךךוש אלא במקום הצל ממש . חלון שהשמש בוקעת דרך זכוכית דעת חו""י להקל וכמה אחרונים מחמירים בזה שהחמה מבעיר גם דרך זכוכית . ביום המעונן אסור ללוש תחת כל אויר השמים שטבע החמה אז להגביר חומה ואם אינו מעונן מותר . ברמ""א כתב שנהגו שלא ללוש כנגד חלון פתוח שמא יהיה מעונן ולאו אדעתיה . יום המעונן נקרא אם מעונן גמור אבל עננים עוברים ושבים לא ) רמב""ן&nbsp;( וכתב באה""ל דלפי מנהג רמ""א הנ""ל יש להזהר דאפשר שהעננים יתפשטו בחוזק ולאו אדעתיה
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנ ז --תסא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ג:א. כמה מינוטין הוי שיעור מיל לענין חשש חימוץ ואיך נקטינן . ממתי משערים השיעור הנ""ל .<br>ב. עבר והשאיר הבצק בלא עסק אחר לישה או אחר גמר עריכת המצה מה דינה . <br>ג. עבר ולש סמוך לפי התנור או תחת השמש . עברה ולא ציננה ידיה . עברה וקיטפה במים שצננה ידיה מה הדין ."	"תשובה ג:א. בשו""ע כתב שהוא רביעת שעה וחלק עשרים דהיינו יח' מינוטין . ויש שיטות הו""ד בבאה""ל דס""ל דהוי שליש שעה והיינו כב' וחצי מינוטון . ולכתחלה במקום שאין הפסד מר' אחר יח' מינוט יש לאסור אפילו בהנאה .ובהפמ""ר יש להקל עד כב' וחצי הנ""ל כשלא ניכר בה סימני שיאור .<br>ב. המ""ב כתב דלאחר הלישה אם הניח בלא עסק יח' מינוט אוסר , אבל אחר עריכה שכבר התחממה העיסה במשמוש הידים אפילו פחות ממיל מחמיץ . ובסק""לג כתב דהמנהג שלא שוהים מתחלת הלישה עד הגמר יח' מינוט . ולענין דיעבד שהניח בלא עסק אחר עריכה נשאר באה""ל בצ""ע אם יש לאסור מיד ואם רואים שהעיסה התחממה בזה אפשר דכו""ע מודים דאסור מיד .<br>ג. עבר ולש סמוך לפי התנור או תחת השמש דעת השו""ע דבדיעבד הפת מותרת אפילו לש במזיד . ומסקנת האחרונים לאסור באכילה אם שהה בחמה . עברה ולא ציננה ידיה מותר ויש פוסקים דס""ל דא""צ לצנן ידיה וכן המנהג אא""כ מרגשת שנתחממו ידיה אבל מ""מ טוב לצנן . עברה וקטפה את המצות במים שציננה ידיה מצדד המ""ב שאין לאסור בדיעבד .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנ ז --תסא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ד:א . שפיכת המים של רחיצה למדרון מתי ואיפה ? בדיקת וגרירת הכלים איזה ומתי ? מה לעשות עם הכלים ביו""ט , הדחה וגרירה ביו""ט ? איזה הקפדות נאמרו על העריבה ? מה התקנה לעיסה שנילושה רכה ? מהו להוסיף קמח לעיסה הנ""ל ?"	"תשובה ד:א. בלש לאחר זמן איסור יזהר לשופכן במקום מדרון דווקא ואפילו ברה""ר י""א שישפכם במדרון . ולני זמן איסור שופכן בחצרו אפילו שלא במקום מדרון . ודעת הב""ח והט""ז דבחצרו לעולם אין לשופכן אלא במקום מדרון .<br>ב. הכלים שמתקנים המצות העריבות והמערוכין והעושה חורים הסכין שחותכים בה יגררם תמיד בין כל עיסה ועיסה אע""פ שאין שוהים ביניהם שיעור מיל . ולרחוץ ידיו והאגן שלשין בו בין העיסות כנ""ל . והמנהג היום לרחוץ אחר כמה עיסות כל זמן שלא עבר יותר משיעור מיל מתחלת הלישה . המרדה נכון לבודקה מידי פעם לראות שלא נדבק בה בצק . המרדה א""צ הדחה .<br>ג. לאחר עשיה עדיף הדחה מגוירה וטוב לגרור ולהדיח . וביו""ט מותר ע""י גוי להדיח כדין שבות דשבות במקום מצוה אבל לא יגררם משום לתא דממחק . ואם אין גוי יטיל לצונן או יתנם לתנור והאחרונים מפקפקים בזה כיון דאין נכון לאכול מה שנאפה מהדבוק בהם או שיבטל קודם שיחמיץ ויתו הכלים לגוי במתנה .<br>ד. בעריבה יש להזהר שלא יהא בה שום סדק או גומא וכן לא יתן העריבה על כר או כסת מצמר בשעת הלישה שמחמם העריבה .<br>ה. און להוסיף קמח לעיסה ואם היא רכה יכול ללור אחרת קשהולערבה . ואם א""א לעשות כן אין איסיסור להוסיף בה קמח ובלבד שלא יתן את המצה בדבר לח . עבר ונתן אין לאסור התבשיל שאין ידוע שנשאר בעיסה וגם שמא נקלה יפה .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנ ז --תסא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ה:א. שימור לשם מצת מצוה האם הוא מה""ת או מדרבנן . ב . האם בעינן לשמה בשעת קצירה , בשעת טחינה , בשעת נתינת המים , בשעת עריכה , בשעת הניקור . ג . האם שייך במצה סתמא לשמה . ד . האם מהני חש""ו בגדול עע""ג ומזהירן לעשות לשמה ."	"תשובה ה:א. דעת הב""ח והחו""י דשימור לשמה הוא דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא . והפמ""ג והפר""ח וכן הבי""מ דחו דבריהם וכתבו דהוא מה""ת . והבאה""ל הוכיח מראשונים דהוא מה""ת . וכתב עוד דגם הב""ח י""ל דמסכים לזה ולא כתב דהוא מדרבנן אלא בגוונא דגוי וישראל עע""ג וכ""כ החי""ו .<br>ב. בשעת קצירה בשו""ע סי' תנג' כתב דטוב לשומרן לשמה משעת קצירה , ובאה""ל הביא מהפר""ח להכריע דשימור מש' קצירה הוא מדינא ולעיכובא . ואם אין לו מסכים הבאה""ל לברך . בשעת טחינה נמי נחלקו הפוסקים בסימן תנג' . ונפ""מ מזה אם מהני בגוי וישראל עוע""ג ותלוי בנ""ל . אבל דעת הט""ז דבטחינה לכו""ע מהני גוי וישראל עע""ג . וא""ר וחט""י חולקים וכן עושים המדקדקים . עריכה בעיא לשמה כלישה . הניקור המ""ב הביא שטוב להזהר שלא לעשות ע""י קטן ושיש מקילין בזה .<br>ג. מדברי החי""ו מוכח דס""ל דלא אמרינן במצה סתמא לשמה . אמנם מדברי הריטב""א מבואר דיש חילוק בין לישה דסתמא לשמה קאי דעביד לפסח , לבין קצירה דאין סתמא לשמה . ובאה""ל נשאר על דבריו בצ""ע דמ""ש מכתיבת אזכרות של ס""ת דאין סתמן לשמה .<br>ד. יש מחלוקת הפוסקים אם מהני גוי וחש""ו בישראל וגדול עומד ע""ג . וכתבו הב""ח והמג""א דאם א""א בענין אחר יש לסמוך על המקילין . ועדיף חש""ו מגוי בנ""ל.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנ ז --תסא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	<br>שאלה ו:א. סריקין המצוירין מה דינם בדיעבד .<br>ב. פת עבה מה דינה בדיעבד.<br>ג . פירורין ברצפה האם צריכים ביטול או דבטלים מאליהם .<br>ד. מה הטעמים לחומרת הקדמונים שלא לעשות פאנדיש וכו' .<br>ה. עבר ואפה פאנדיש , ביצה שלמה . זרעונים עם המצה מה דינה .	"תשובה ו:<br>א. סריקין המצוירין בדיעבד מותרין אם לא שהה בהן שיעור חימוץ ואף יוצא בהן יד""ח מצה .<br>ב. פת עבה בשו""ע משמע דפחות מטפח עושים ובבאה""ל הביא שטות האוסרות . ולענין דיעבד בטפח יש אוסרים ויש מתירים . ובפחות מטפח אין לאסור ויש לעיין בתוכה אם נאפית יפה .<br>ג. פירורין ברצפה של לחם בטלים מאליהם פירורין של בצק אינן בטלים מאליהם דאפשר שיתקבצו ויתחברו לכזית וכזית לא בטל מאליו .<br>ד. חומרת פאנדיש א. שיוצאת הליחה מהבשר ומעכב שם האפייה ב. שליחה היוצאת מהם דינה כמי פירות ועם המים שבתוך העיסה ממהר להחמיץ .<br>עבר ואפה פאנדיש יש לאטור . עבר ואפה ביצה קשה עם המצה יש לאסור בדיעבד לפי מה שנוהגים להחמיר במצה כפולה .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנ ז --תסא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ז:א. מדוע מועיל ליבון לתנורמחרס שהרי אינו יוצא מידי דופיו לעולם .<br>ב. מה הם תנאי הליבון לתנור של אפיית מצות .<br>ג. מה המנהג טוב וישר שהוסיף הרמ""א בענין הליבון .<br>ד. לא נתמלאו תנאים הנ""ל מה דין הפת בדיעבד .<br>ה. הדביק המצה ואח""כ הסיק מה דין הפת .<br>ו. הניח המצה בתנור על נייר אפיה מה דינה ומדוע ."	"תשובה ז:<br>א. מועיל ליבון בתנור מחרס משום דהסקן מבפנים ולא חייס עלייהו דילמא פקעי .<br>ב. תנאי הליבון א. שילכו הגחלים ע""פ כולו ב. ושיהו ניצוצות ניתזין ממנו ג. בעינן שיסיקנו לשם פסח דאל""ה חיישינן שלא הלכו בו ע""פ כולו . והרמ""א הוסיף שטוב וישר הוא לחזור ולהסיק אותו לצורך האפייה ולא לאפות בו ע""י אותו הסיק של ההכשר , מחשש שלא הגיעו הגחלים לכל מקום ומחשש שמא לא ילבן כדבעי שיתיירא שישרף הפת .<br>ג. לא הלכו בו הגחלים בכולו יש לאסור המצות שבאותו מקום אם נאפו בתוך מעל""ע מהחמץ אם הוא קודם פסח . אם הסיקו בו כמה פעמים ולא כיוון להכשירו לשם פסח בדיעבד מותר .<br>ד. הדביק המצה ואח""כ הסיק יש אוסרים אם לא שהה שיעור מיל וכתב שו""ע דטוב להזהר . ואפילו בדיעבד נכון להחמיר שלא לאוכלה אם אפשר לו מ""ב .<br>ה. בדיעבד שאפו המצות על הנייר אין לאסור דתלינן ששלט בה החום אבל אין לעשות כן לכתחלה .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנ ז --תסא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ח :א. מהם הסימנים שנאמרו להיכר מצה אפויה . ומה הדין בספק .<br>ב . עבר והוציא המצה טרם שהוכר בה סימנים הנ""ל .<br>ג . מהו לצאת במצה מבושלת ביש לה תואר לחם ומדוע , במצה שרויה במים או מרק בכלי שני שהיס""ב . במצה שרויה במים או במשקין . במצה טבולה במים או משקה .<br>ד. מצה הנילושה במי פירות ומצה השרויה במי פירות ) למ""ד ( האם טעמם שוה לפסול ."	"תשובה ח:<br>א. א. אם פורסין אותה בעודה חמה ואין חוטין נמשכים ממנה . ואם תוחב בה אצבעו ואין המצה נדבקת באצבעו סימן הוא שאין החוטין נמשכים ממנה . ב. כשאנו רואים שנקרמו פניה וע""כ אם כבר נצטננה המצה ויש ספק ובדוק אם קרמו פניה היטב ואם גם בקרימת פנים יש ספק יש לאסור בדיעבד ואפילו בהפסמ""ר דהוי ספק דאורייתא לכמה פוסקים .<br>ב. אין יוצאים יד""ח במצה מבושלת ואפילו יש בה תואר לחם שהבישול מבטל ממנה טעם מצה. אפילו בשרויה בכלי שני שהיד ס""ב יש להחמיר אם לא לצורך ודווקא במים אבל שרויה במרק מסתפק הא""ר שמא מבטל טעת המצה . יוצאים במצה שרויה במים אם לא נימוחה ולא נתלבנו המים ואפילו פחותות מכזית , אבל במשקין יש מחלוקת בין הפוסקים די""א דהמשקין מפיגין טעם המצה וי""א דדוקא ע""י בישול מפיג טעם .ולכן זקן או חולה שא""א לו בשרויה במים יכול להקל בשרויה במשקה ולא שאר אדם . מצה הטבולה במשקין כתב רבינו מנוח בפשיטות דיוצא בה דבזה אין מתבטל טעם המצה .<br>מצה הנילושה במי פירות פסולה משום דאינה לחם עוני ומצה השרויה במי פירות למאן דאוסר הוא או מטעם שמפיג טעם או מטעם דאתי רשות ומבטל מצוה משא""כ בנילושה אין בה חסרון זה .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנ ז --תסא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	שאלה ט:א. נגעה מצה בחמץ בתנור בפסח מה דין המצה .<br>ב. מצה שנתכפלה בתנור מה דינה בפסח ולפני פסח ומה דין המצות שנגעו בכפולה .<br>ג.מצה נפוחה מה גדר ושיעור הנפיחה ובכמה נאסרת .<br>ד. מה דין המצות השוכבות זו על זו בתנור קודם אפייתן . ומה דין המצות שנוגעים זה בזה בתנור .	"תשובה ט:<br>א. נגעה מצה בחמץ בתנור כתב בשו""ע שאוסר מקום מגעו ונוטל כדי נטילה . ויש מאחרונים שמחמירין בנעשה כן בפסח לאסור כולו ומ""ב מקל בזה על פי הגר""א ועוד.<br>ב. מצה שנתכפלה בתנור ודבוקה באופן שאין האש שולט שם אוסרים אותה כולה בתוך הפסח שהוא במשהו . וקודם הפסח אין לאסור רק מקום דיבוקה בכדי נטילה . ושאר המצות שנגעו בה אפילו בקודם הפסח אינן נאסרות אלא במקום מגען כדי נטילה דאיסור כחוש אינו יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב .. ואם הכפולה היתה שמן אוסרת את חברתה בכולה . ואם האחרות היו שמנות אם נגעו במקום הכפל עצמו נאסרות בכולה דאזיל היתר ומפטם , ואם שלא במקום הכפל אין אוסר אלא מקום מגעה כנ""ל .<br>ג. מצה נפוחה א. שנחלקה לשתים בעוביה יעלה למעלה ב. שלא נחלקה אלא שגוף המצה תפח באמצעיתה . והסכימו האחרונים להחמיר בשתיהם . בנחלקה אסורה כל המצה בין תוך הפסח ובין לפני פסח ובלבד שתפחה כשיעור אגוז לוז או אצבע גודל בינוני ובלא נחלקה רק תפחה באמצעיתה כשיעור אוסרים רק מקום הנקב .ואם הוא רק קרום דק למעלה מותרת . ומצות דקות שלנו יש אחרונים שכתבו דאין לחוש . וש מחלוקת אם אוסרות תערובתן בנפוחה אך בהנאה או בס' יש להקל וברקיקין שלנו אפילו בפחות מס' יש להקל.<br>ד. מצות ששכבו זה על זה יש לאסורכדין מצה שנתכפלה בתנור דלעיל ותלוי בלפני ותוך הפסח . ואם נגעו ונשכו זה בזה בדיעבד אין צרוך ליטול כלום דכיון ששתיהם נוגעים למטהבחום התנור החום שולט ונאפהשפיר .<br>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנ ז --תסא		מאגר
